אתחיל ממענה לתהייה שאני שומעת מדי פעם- איך המושג גרפולוגיה בכלל קשור למילה משפטית, כלומר לבית המשפט.
הרי בית המשפט הוא ממסדי קונבנציונלי, מוסד שעובד ומתנהל על-סמך הרציונל, הלוגי, המוחשי.
ואילו גרפולוגיה נתפסת בעיני רבים כעוד איזה שיגעון אופנתי-רוחניקי שמתיימר לדעת הכל על אדם בהנף אות. אסוציאטיבית היא מתחברת לאסטרולוגיה ולנומרולוגיה ודומיהן.
אז זהו, שלא כך הוא. הנחת היסוד פה מוטעית.
גרפולוגיה היא תחום שכלתני להפליא, שום מיסטיקה או רוחניות, ויש בה שני רבדים- זה הטכני וזה האישיותי.
גרפולוגיה משפטית- הפן הטכני
כשמדברים על גרפולוגיה, הרובד הטכני הוא הכי רציונלי שאפשר, שהרי הכתיבה נעשית על-ידי היד, פעולה פיזית המופעלת ע"י המוח ומושפעת בין היתר מנתונים פיזיולוגיים של הכותב. וכפי שאנחנו יודעים לזהות שעיצוב האותיות קבוע למדי לכל כותב, לפחות בתקופת זמן נתונה (הכתב נוטה להשתנות במשך השנים), הרי שגם פרמטרים נוספים כגון לחץ הכתיבה, מהירות התנועה, אופייה ועוד, גם הם נוטים להישאר עקביים בתקופה נתונה. נסו להיות מודעים לכתיבה שלכם בזמן הכתיבה ותיווכחו בכך.
ולכן כשאני, גרפולוגית משפטית שכמותי, חוקרת ומשווה חתימות על-מנת לגלות אם אחת מהן מזוייפת, כל שנותר לי הוא לחקור לעומק את הפרמטרים שהזכרתי לעיל ועוד כמה נוספים, לזהות עד כמה הם דומים או שונים בין חתימת המחלוקת לחתימות האותנטיות ולהסיק את המסקנה המתבקשת.
והנה מצאנו את הרציונל שחיפשנו על-מנת להבין איך המערכת המשפטית מוכנה לזה בכלל, איך זה שחוות דעת גרפולוגית קבילה בבית משפט. לשמחתנו, בית המשפט השכיל להבין זאת ולהכיר בכך ואף מבין את עוצמתו של הכלי הזה, עד כמה הוא מדויק ומהימן.
כי כתב היד שלנו הוא כמו טביעת אצבעות- ייחודי ובלתי ניתן לזיוף.
כן כן, עד כדי כך הוא ייחודי. כדי לזייף גם את לחץ הכתיבה, גם את מהירות התנועה, גם את החילולים השונים בקו, גם את אופן תחילת הקו וגם את סופו, גם את עיצוב האותיות….. כדי לזייף את כל אלה בו-זמנית נדרש…. נדרש להיות הכותב המקורי, סה טו. בלתי אפשרי לזייף את כל הפרמטרים האלה גם יחד.
אם אני מנסה לחשוב על מקרה שפגשתי, הרי אני נזכרת בתיק שבו חתימת המחלוקת נראתה במבט ראשון דומה למדי לחתימות האותנטיות. אולם הלקוח טען בכל תוקף שלא הוא חתם על שטר המכר. כשהגדלתי את תמונת החתימה (במאמר מוסגר אספר שבימינו זה ממש נוח, ניתן להגדיל פשוט על המסך, כמעט ולא נדרש להשתמש בזכוכית מגדלת כמו פעם. על אופן העבודה שלי אכתוב פה בקרוב, מה שנקרא- זה כבר מסיפור אחר :). בכל אופן, כשהגדלתי את תמונת החתימה, גיליתי חילולים עקביים באות ש' בחלק העולה שלה, חילול שלא היה קיים בחתימת המחלוקת (חילול הוא הפסקה לא מודעת ברצף הקו). זה היה הסימן המחשיד הראשון. ואז ראיתי גם שהקו שהולך שמאלה ואז חזרה ימינה בסיום החתימה, אנשים רבים מוסיפים קו כזה בחתימתם, מסתיים בגדם ולא בשיפוד וכן שיש כתם קטנטן בתחילת רוב האותיות בחתימות המקוריות, כתם שאינו קיים בחתימת המחלוקת. היו 2-3 סימנים נוספים שתמכו במסקנה שאכן מדובר בחתימה מזוייפת
הפן האישיותי
לפני הדוגמא כתבתי שבלתי אפשרי לזייף את כל הפרמטרים הטכניים של הכתיבה גם יחד. אבל יותר מכך, וכאן אני מגיעה לרובד הנוסף של הגרפולוגיה- הכתיבה מופעלת על-ידי המוח, את זה כבר אמרנו ואף למדנו עוד בבית הספר. אבל אם נחשוב על זה, הרי שהמוח אוגר בתוכו את המידע כולו על נפשנו ואישיותנו. ולכן אופן הכתיבה שלנו, מעיצוב האות ועד המרווחים השונים, התנועה, גודל האותיות ועוד עשרות פרמטרים, כולם מושפעים גם מאישיות זו.
מה שמסביר איך אני יכולה לעשות אבחון אישיותי על-פי כתב היד, זה כבר הפן הרגשי שמעבר לפן הטכני, למפות את תמונת האישיות כולה על המודע והלא-מודע. הפן הרגשי-אבחוני דורש טקסט ארוך יותר ולא חתימה בלבד, וכך מתקבלים עשרות סימנים נוספים.
זה מסביר ביתר שאת את אי-האפשרות לזייף כתב יד, כי על-מנת לזייף באופן מושלם או אפילו ב-80%, עלינו להשיל מעצמנו את עצמנו ולהיות מישהו אחר, זה שאת כתב ידו אנחנו רוצים לזייף, על שרירי הכתיבה שלו ועל מבנה האישיות המורכב שלו.
וזה בלתי אפשרי בלי איזה שיבוט מוצלח וגם אז אני בספק.
