בשנים האחרונות יצא לי לשים לב ל-2 סוגים של כותבים, לרוב בדיגיטל ולאו דווקא בכתב יד. חלקם כאלו שכותבים הודעות בלי פיסוק בכלל, אפילו לא סימני שאלה או נקודה, וכך כשקוראים את ההודעות שלהם בווטסאפ למשל, יכול לקחת שנייה או שתיים להבין למה התכוונו וגם זה אפשרי רק אם יודעים את ההקשר. ולעומתם, אנשים הכותבים טקסטים המכילים בתוכם עודפי ייצור של סימני פיסוק, כל 3-4 מילים מופיע לו איזשהו פסיק, סוגריים, מירכאות וכד', בין אם הם תורמים משהו להבנת הנקרא ובין אם לאו.
אבחון גרפולוגי בהקבלה לסוגי תקשורת נוספים
אם נשווה זאת להליכה, שהרי הכתיבה היא סוג של התקדמות, הרי שהראשונים שהזכרתי לעיל הולכים ממוקדי מטרה לסיים את הדרך או המשימה ולא עוצרים לרגע לנשום או לשקול לשים לב שהם בדרך הנכונה כמו המשפט הזה ממש שאם מקריאים אותו בקול רם נשארים חסרי נשימה משהו שלא לדבר על כמה זמן לוקח לנסות להבין אותו. הליכה לשם ההליכה ולשם ההגעה. ואילו האחרים עוצרים כל שנייה ורבע כדי לבדוק את עצמם או סתם כדי לקחת אוויר.
אפשר גם להתבונן בכך מזווית נוספת – אלו הראשונים פשוט משחררים מתוך עצמם את הרעיון ולא ממש מקדישים מחשבה על איך להפוך את המסר שלהם לברור ככל האפשר. הוא ברור להם וזה מספק אותם. ואילו חבריהם האחרים משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בלנסות להבהיר את עצמם לסביבה, שלפעמים זה לכשעצמו הופך אותם לפחות מובנים ואולי אף מייגעים משהו.
אבחון גרפולוגי הרי מתבסס על כתב יד אולם ישנם מס' סימנים שניתן לזהות גם בטקסט מודפס. הם אינם מספקים בפני עצמם לצורך אבחון אישיותי ולכן לא ניתן לעשות כזה על-סמך טקסט מודפס, אולם כן ניתן לזהות דפוסי אישיות מסויימים בטקסט שכזה. סימנים הקשורים לאופן הכתיבה הם חלק מהותי מהאבחון, ואחד מהם הוא התנועה המעידה למעשה על אופן ההתקדמות. בין סימני התנועה נמצא את השטף, המהירות וגם את סימני הפיסוק.
לצורך אבחון תעסוקתי הסימנים הללו יעידו בין היתר על אופן התפקוד של הכותב
אנשים מהסוג הראשון שהזכרתי יכולים להיות משימתיים, ממוקדי ומוכווני מטרה, הכל מבוצע באופן מתוקתק ומהיר. הם גם לא ממש מאפשרים לעצור אותם גם אם נדרשת עצירה, בטח ובטח שלא עוצרים מיוזמתם. האם זה יפגע באיכות הביצוע שלהם? זאת אוכל לדעת רק מבדיקת סימנים גרפולוגיים נוספים, כזכור, אבחון גרפולוגי איכותי מושתת על צירוף עשרות סימנים וקבלת תמונת האישיות השלמה. באופן כללי, סביר למדי שאיכות הביצוע תיפגע אולם מי שיכולותיו גבוהות מאוד יכול אולי להתנהל בגמישות ובתושיה גם כך. מה שבטוח זה שלסביבה יהיה קשה לעקוב אחריהם, לעמוד בקצב שלהם או ליתר דיוק להבין אותם. כי ללא אתנחתא קלה מדי פעם וללא סימני שאלה, המסר פחות ולכל הפחות לוקח יותר זמן כדי להבין אותו. יכול להיות שגם אגיע למסקנה שכותב כזה הוא סוליסט בעשייתו כי לו עצמו אין סבלנות ורצון "לחכות" לאחרים. שוב, המסקנה על כך תלויה בסימנים גרפולוגיים נוספים.
אנשים מהסוג השני, משתמשי היתר בפיסוק, התפקוד שלהם הוא מסוג אחר. הם שקולים יותר, בוחנים את עצמם באופן תכוף וכך קל להם יותר להתאים את המשך העשייה למסקנות הביניים, הם ברורים יותר לסביבה ועושים כל שניתן לצורך בהירות זו. יכול להיות שהם מתאימים לעבודת צוות יותר מקודמיהם, אם כי זה אינו מחייב. אנשים אלו הם גם הססניים יותר בהתקדמותם, פחות חזקים בקבלת החלטות מהירה, קשה להם יותר בעשייה אינטנסיבית לאורך זמן. הן משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בדרך שזה פשוט יתיש אותם.
אגב, את התכונות הנ"ל אפשר לייחס גם לאופן ההסתגלות מבחינה חברתית. זהו פרמטר חשוב גם בכללי בחיים וגם לצורך אבחונים תעסוקתיים, שהרי השתלבות חברתית משפיעה גם היא על התפקוד במקום עבודה.
וכך, בהתאם להבנת אופן התפקוד של הכותב על-סמך פרמטרים רבים וביניהם אופן השימוש בסימני פיסוק, אני מכוונת אותו לתחומי העיסוק המתאימים לו. בשלב זה של הקריאה סביר להניח שכבר תוכלו לומר מי מתאים יותר לתחומים בהם נדרשת עשייה אינטנסיבית וקבלת החלטות מהירה, ומי לתחומים הדורשים דווקא התנהלות איטית יותר ושיקול דעת רב.
בסופו של דבר המטרה היא איזון כלשהו בין מהירות לבין איכות, בין התקדמות מהירה וממוקדת לבין שיקול דעת. ולכל אחד מתאימים תחומי עיסוק שונים בהתאם לאישיותו וליחס בין תכונות אלו.
טיפ לסיום- גרפותרפיה
גרפותרפיה היא שינוי מכוון של כתב היד במטרה לתמוך בשינוי אישיותי. די קשה לכתוב באופן הנוגד את הטבעי שלנו, לעצב אותיות או לכתוב בקצב שונה ממה שטבעי לנו, ולכן המלצות לשינויים כאלו יהיו נקודתיים.
דווקא בנושא הנדון במאמר זה קל יחסית לבצע שינוי מכוון, רצוי לתרגל זאת בכתב יד אולם ניתן לעשות זאת גם בכתיבה במחשב.
וכך, לכותבים שאני מזהה שההססנות משתלטת עליהם ומונעת מהם מלהגשים את עצמם, שזמן ההתלבטות בכל החלטה כולל בתפקוד בעבודה הוא ארוך ומעכב לשווא, לכותבים אלו אמליץ לדלל את סימני הפיסוק ולהשאיר את ההכרחיים בלבד. בשלב ראשון הם יכתוב טקסט ואז יקראו אותו שוב וימחקו פסיקים וסימני פיסוק נוספים שאינם הכרחיים להבנה. בשלב הבא יכתבו תוך הימנעות מראש מכתיבת יתר של סימני פיסוק, תרגול של העניין יביא לכך שבסופו של דבר הם יוכלו לכתוב בקצב הרגיל שלהם ועם פחות סימונים ועצירות.
ואילו לחבריהם הממהרים אמליץ לחזור לטקסטים שכתבו ולהוסיף סימני פיסוק במקומות הנדרשים לצורך בהירות המסר, ובהמשך לכתוב מראש עם סימנים אלו. גם להם תרגול של העניין יביא בסופו של דבר לכתיבה טבעית המשלבת עצירות רלוונטיות וברורה יותר להבנה ועדיין שומר על עשייה תכליתית ומהירה.
