קרה לי בכמה וכמה אבחונים תעסוקתיים , שלאחר שסיימתי לפרט לכותבת (רגע מספרת בלשון אשה, אוקיי? למען הנוחות ומכיון שמגיעות אלי בעיקר נשים) את תחומי העיסוק המתאימים לה, היא שיתפה שיש מקצוע שחשבה עליו או אפילו פינטזה עליו כבר תקופה ומעניין אותה מה אני אומרת בעניין, לאור ממצאי האבחון כמובן.
אני רוצה לפרוט לסעיפים את המשפט שבכותרת:

תחומי עיסוק שחשבת עליהם 
כמעט לכל אחד מאתנו יש איזשהו חלום ילדות על מקצוע כלשהו, או לפעמים חלום בגרות משלב מאוחר יותר בחיים, איזשהו עיסוק שנראה לנו קסום וממש בא לנו לעסוק בו.

מאז שאנחנו ילדים בשלב המודע יותר, כלומר מגיל 4-5 בערך, אנחנו שמים לב ואף שואלים אנשים שאנחנו פוגשים לגבי העיסוקים שלהם, חלקם סטנדרטיים יותר וחלקם פחות. יש כאלה שאיכשהו מכל מיני נסיבות הופכים לחווייתיים יותר ומשאירים בנו זכרון לכל החיים, למשל אם פגשנו כילדים כבאי שעשה לנו סיבוב בכבאית ואולי אף הפעיל את הסירנה. יש אנשים שאנחנו פוגשים באופן קבוע יחסית, קרובי משפחה או חברים קרובים, יש את אלו שפגשנו דווקא באופן חד פעמי ומשהו בהם זהר לנו או נגע בנו בעוצמה, לפעמים בא לנו להיות כמו המפורסמים, ויש את העיסוקים הקונבנציונליים יותר שנוכחים בחיינו- מורים, רופאים, מוכרים וכד'.

והתלבטת האם נכונים לך
וכך נוצרים לנו חלומות ופנטזיות על העבודה שאנחנו רוצים לעצמנו, בין אם באופן מוגדר וממשי לעיסוק מסוים, אסטרונאוט למשל, ובין אם מהות מסויימת ש"עושה לנו את זה" כגון הרצון לעזור לאנשים. ולאורך שנים אנחנו נושאים אתנו את החלום הזה אשר משום מה טרם הגשמנו, סיבות שונות ומשונות יש לכך, אנחנו מתלבטים ומתחבטים לגביו- האם הוא מציאותי, "מה יגידו השכנים/ההורים/וכד'", האם יש בו פרנסה, "מה, אני אעזוב קריירה ושכר כל-כך שווים בשביל איזה חלום ילדות תמים", וכו'.

והנה משהו הביא אותך לתהליך הכוונה תעסוקתית , הקשבת לכל התחומים שאני הצעתי לך על-סמך האבחון, והבנת שזה הרגע, אם כבר אז כבר, הרי התהליך הזה אמור להוביל אותך לעיסוק הנכון עבורך, כך שזה הזמן המדויק לבחון לגבי עיסוק החלום שלך.

וגם לגביהם הבנה מה יקדם אותך למימושם ומה עלול לעכב אותך בכך
שיתפת וסיפרת עליו. אנחנו חושבות ביחד מה נדרש כדי לעסוק בו, ממש פרקטית – אם זה לימודים או הכשרה כלשהי, מעבר מגורים, שעות עבודה שיידרשו וכד'. די ברור וקל לדעת מה כבר יש באמתחתך ומה ידרוש שינוי או עשייה. ואז אנחנו עוברות יחד על עיקרי האישיות שלך כפי שפירטתי לך זה עתה, ורואים מה ביכולות ובכישורים שלך תואם את הצרכים של העיסוק ולכן יקדם אותך למטרה – אם זה למשל אופן החשיבה, יכולות חברתיות או תפקודיות ספציפיות; ומנגד – מה עלול להפריע לך, בין אם עכבות רגשיות (למשל חשש מביקורת על הצעד הזה) או אישיותיות (אם למשל נדרש תכנון לטווח ארוך ואילו החוזקה שלך היא בתכנון לטווח קצר – בינוני). ואנחנו מעלות יחד אפשרויות להתמודדות עם הגורמים המעכבים האלה.

ברור שמה שאני מייעצת בשלב הזה הוא על – סמך האבחון ולא סתם דעה אישית שלי, כן? הכל בהתאם למה שעלה מכתב היד שלך.

באמצעות כתב היד אני רואה ומזהה מה מבעבע כרגע בתוכך, מה גורם לך חוסר שקט. הזיהוי הוא גם ברמת תחום החיים- תעסוקתי, משפחתי, חברתי או אחר, וגם ברזולוציה גבוהה יותר מהו השינוי הנדרש כדי לחזור לאיזון ולשקט פנימי.
וכך, אבחון גרפולוגי מסייע לנו כאשר אנחנו לא מזהים מה הסיבה לחוסר השקט שאנו חשים- בין אם זה זיהוי המהות שגורמת לקנאה, למשל בדוגמא ששיתפתי בה בהקשר לתחום התעסוקה, אפשר היה למצוא יעדים שונים נסתרים כגון הרצון להיות שכירה ולא עצמאית, הרצון לשעות עבודה קבועות, רצון לפרנסה וודאית ויציבה יותר, רצון לשייכות, ובטח יש אפשרויות נוספות.
אבחון גרפולוגי מסייע גם כשאנחנו חשים חוסר שקט אך עדיין לא מזהים את הרגש-תחושה, הקנאה במקרה זה. כאמור בתחילת דבריי, אנחנו מחונכים לא לחוש קנאה ולכן לפעמים מכחישים אותה אפילו בפני עצמנו.
אופציה נוספת היא במקרה שנחוש קנאה במס' אנשים אך נתקשה למצוא את המשותף לכולם. יכול להיות שיש כמה מהויות שנרצה לעצמנו, הגיוני לגמרי, וסביר מאוד שאם עלו כמה מקרים במקביל, אזי יש איזו מהות משותפת גם אם נסתרת משהו, אשר קיימת בכולם.
לסיכום, קנאה היא כמו מצפן שמכוון אותנו בול לאן שהנפש שלנו רוצה להגיע, אם נקשיב לה ללא שיפוטיות ואף בהערכה והוקרה, נוכל לזהות מה כבר פחות מתאים בחיינו וזקוק לשינוי. ואם לא ברור לנו, גרפולוגית כמוני תמיד תשמח לסייע