קרה לי בכמה וכמה אבחונים תעסוקתיים , שלאחר שסיימתי לפרט לכותבת (רגע מספרת בלשון אשה, אוקיי? למען הנוחות ומכיון שמגיעות אלי בעיקר נשים) את תחומי העיסוק המתאימים לה, היא שיתפה שיש מקצוע שחשבה עליו או אפילו פינטזה עליו כבר תקופה ומעניין אותה מה אני אומרת בעניין, לאור ממצאי האבחון כמובן.
אני רוצה לפרוט לסעיפים את המשפט שבכותרת:

תחומי עיסוק שחשבת עליהם 
כמעט לכל אחד מאתנו יש איזשהו חלום ילדות על מקצוע כלשהו, או לפעמים חלום בגרות משלב מאוחר יותר בחיים, איזשהו עיסוק שנראה לנו קסום וממש בא לנו לעסוק בו.

מאז שאנחנו ילדים בשלב המודע יותר, כלומר מגיל 4-5 בערך, אנחנו שמים לב ואף שואלים אנשים שאנחנו פוגשים לגבי העיסוקים שלהם, חלקם סטנדרטיים יותר וחלקם פחות. יש כאלה שאיכשהו מכל מיני נסיבות הופכים לחווייתיים יותר ומשאירים בנו זכרון לכל החיים, למשל אם פגשנו כילדים כבאי שעשה לנו סיבוב בכבאית ואולי אף הפעיל את הסירנה. יש אנשים שאנחנו פוגשים באופן קבוע יחסית, קרובי משפחה או חברים קרובים, יש את אלו שפגשנו דווקא באופן חד פעמי ומשהו בהם זהר לנו או נגע בנו בעוצמה, לפעמים בא לנו להיות כמו המפורסמים, ויש את העיסוקים הקונבנציונליים יותר שנוכחים בחיינו- מורים, רופאים, מוכרים וכד'.

והתלבטת האם נכונים לך
וכך נוצרים לנו חלומות ופנטזיות על העבודה שאנחנו רוצים לעצמנו, בין אם באופן מוגדר וממשי לעיסוק מסוים, אסטרונאוט למשל, ובין אם מהות מסויימת ש"עושה לנו את זה" כגון הרצון לעזור לאנשים. ולאורך שנים אנחנו נושאים אתנו את החלום הזה אשר משום מה טרם הגשמנו, סיבות שונות ומשונות יש לכך, אנחנו מתלבטים ומתחבטים לגביו- האם הוא מציאותי, "מה יגידו השכנים/ההורים/וכד'", האם יש בו פרנסה, "מה, אני אעזוב קריירה ושכר כל-כך שווים בשביל איזה חלום ילדות תמים", וכו'.

והנה משהו הביא אותך לתהליך הכוונה תעסוקתית , הקשבת לכל התחומים שאני הצעתי לך על-סמך האבחון, והבנת שזה הרגע, אם כבר אז כבר, הרי התהליך הזה אמור להוביל אותך לעיסוק הנכון עבורך, כך שזה הזמן המדויק לבחון לגבי עיסוק החלום שלך.

וגם לגביהם הבנה מה יקדם אותך למימושם ומה עלול לעכב אותך בכך
שיתפת וסיפרת עליו. אנחנו חושבות ביחד מה נדרש כדי לעסוק בו, ממש פרקטית – אם זה לימודים או הכשרה כלשהי, מעבר מגורים, שעות עבודה שיידרשו וכד'. די ברור וקל לדעת מה כבר יש באמתחתך ומה ידרוש שינוי או עשייה. ואז אנחנו עוברות יחד על עיקרי האישיות שלך כפי שפירטתי לך זה עתה, ורואים מה ביכולות ובכישורים שלך תואם את הצרכים של העיסוק ולכן יקדם אותך למטרה – אם זה למשל אופן החשיבה, יכולות חברתיות או תפקודיות ספציפיות; ומנגד – מה עלול להפריע לך, בין אם עכבות רגשיות (למשל חשש מביקורת על הצעד הזה) או אישיותיות (אם למשל נדרש תכנון לטווח ארוך ואילו החוזקה שלך היא בתכנון לטווח קצר – בינוני). ואנחנו מעלות יחד אפשרויות להתמודדות עם הגורמים המעכבים האלה.

ברור שמה שאני מייעצת בשלב הזה הוא על – סמך האבחון ולא סתם דעה אישית שלי, כן? הכל בהתאם למה שעלה מכתב היד שלך.

באמצעות כתב היד אני רואה ומזהה מה מבעבע כרגע בתוכך, מה גורם לך חוסר שקט. הזיהוי הוא גם ברמת תחום החיים- תעסוקתי, משפחתי, חברתי או אחר, וגם ברזולוציה גבוהה יותר מהו השינוי הנדרש כדי לחזור לאיזון ולשקט פנימי.
וכך, אבחון גרפולוגי מסייע לנו כאשר אנחנו לא מזהים מה הסיבה לחוסר השקט שאנו חשים- בין אם זה זיהוי המהות שגורמת לקנאה, למשל בדוגמא ששיתפתי בה בהקשר לתחום התעסוקה, אפשר היה למצוא יעדים שונים נסתרים כגון הרצון להיות שכירה ולא עצמאית, הרצון לשעות עבודה קבועות, רצון לפרנסה וודאית ויציבה יותר, רצון לשייכות, ובטח יש אפשרויות נוספות.
אבחון גרפולוגי מסייע גם כשאנחנו חשים חוסר שקט אך עדיין לא מזהים את הרגש-תחושה, הקנאה במקרה זה. כאמור בתחילת דבריי, אנחנו מחונכים לא לחוש קנאה ולכן לפעמים מכחישים אותה אפילו בפני עצמנו.
אופציה נוספת היא במקרה שנחוש קנאה במס' אנשים אך נתקשה למצוא את המשותף לכולם. יכול להיות שיש כמה מהויות שנרצה לעצמנו, הגיוני לגמרי, וסביר מאוד שאם עלו כמה מקרים במקביל, אזי יש איזו מהות משותפת גם אם נסתרת משהו, אשר קיימת בכולם.
לסיכום, קנאה היא כמו מצפן שמכוון אותנו בול לאן שהנפש שלנו רוצה להגיע, אם נקשיב לה ללא שיפוטיות ואף בהערכה והוקרה, נוכל לזהות מה כבר פחות מתאים בחיינו וזקוק לשינוי. ואם לא ברור לנו, גרפולוגית כמוני תמיד תשמח לסייע

להשקפתי, ההסבר המרכזי פה הוא חוסר אמון-
גם של עובדים כלפי מעסיקים, רבים חוו אכזבה גדולה כשמצאו את עצמם מפוטרים/בהרעת תנאים/בחל"ת חוזר או בלתי נגמר וזאת לאחר שנות עבודה ארוכות, תחושת משפחתיות ומסירות. מי שחש בעבר שמקום העבודה הוא העוגן הכלכלי שלו, גילה שהשידוך הזה הוא לא באש ובמים ואפילו לא בוירוס. דורות ה-X וקצת ה-Y האמינו בעבודה קשה לצורך פרנסה והעבירו את הגישה הזאת הלאה, הם עדיין מהווים חלק ניכר משוק העבודה.

גם מעסיקים התקשו פתאום באמון כלפי עובדים. אם זה עובדים ובעיקר עובדות שנאלצו לעזוב בפתאומיות כי בלי להתכוון בכלל מצאו את עצמם בחינוך ביתי לילדיהם והיה צורך לחלוק את העניין בין ההורים ולתעדף מי מהם יוותר על מקום עבודתו, באופן הגיוני זה לרוב מי שמשתכר פחות. תפקידים רבים התחילו להתבצע מרחוק, היו עובדים שהוכיחו שזה לגמרי אפשרי, אולם היו כאלה שמסיבות כאלה ואחרות הסתבר שמרחוק הם קצת פחות משקיעים, יעילים ומסורים. אולי גם זה בעקבות חוסר הוודאות שנותר ובכל מקרה זה פגע ביכולת האמון של המעסיק.
ובאופן כללי נפגע האמון והבטחון של כולם אל מול החיים/הממשלה/הייקום וכד', התחושה היא של חוסר וודאות ושאין שום דבר בטוח.

בנוסף ובלי קשר לענייני אמון כלל, אנשים גילו את החדווה שבלהיות יותר בבית, עם המשפחה או עם עצמם בזמן פנאי. הסתבר להם שיש חיים מעבר לעבודה ולפרנסה והם נעימים בהחלט, עצירת המירוץ עשתה להם טוב גם אם התחילה בחריקת בלמים ורבים הבטיחו לעצמם במודע או שלא במודע שהם לא חוזרים למה שהיה. סדרי העדיפויות שלהם השתנו ואין יותר את הנכונות לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה + שעות נוספות. בכללי, כן? ההשפעה שונה מאדם לאדם כמובן. סביר שגם זה קשור איכשהו לעניין האמון, בסופו של דבר הכל קשור בהכל, כי חלק מהתועלות המובטחות שהיו בעבר בתמורה למירוץ כבר לא רלוונטיות יותר.

הסבר נוסף שניתן למצוא הוא הגילוי של רבים את אפשרויות הפרנסה הפחות קונבנציונליות, אלו שדור ה-Z גדל עליו ומיישם לתפארת. גם עבודה אינטנסיבית רק באופן אחר וגם יצירת מקורות פרנסה פאסיביים, שאין ספק שזה החלום הרטוב של כל אחד מאתנו, כסף שייכנס לחשבון הבנק כשבפועל עבדנו עבורו שעות ספורות בלבד. לרוב בעיסוקים אלו מדובר בעבודה קשה בתחילת הדרך- ללמוד את התחום, לשווק ללא לאות, להניע את התהליך, ואת הפירות קוטפים בהמשך. מי שמובטל מאילוץ יש לו זמן לכל אלה והיו מי שהתחילו לבנות את עצמם כך כעצמאים וממש אין בכוונתם לחזור למודל הישן. רוב האנשים משתדלים להתקדם ולהשתדרג וכשמגלים אפשרויות נחמדות פחות נוטים לחזור לאלו הפחות נוחות.
אז לצורך העניין יש מגוון אפשרויות- פתיחת חנויות אינטרנטיות וניהולן, למשל, או שיווק רשתי של מוצר כלשהו. יש מי שראו את הפוטנציאל בירידות הערך בבורסה והבינו שזה בדיוק הזמן ללמוד את התחום ולהתחיל להשקיע, חלקם הפכו את זה לא רק להשקעה לעתיד אלא גם ליצירת הכנסה מיידית. היו מי שחלמו שנים ליצור ולא היה להם זמן, עכשיו פתאום נהיה, ואז הם גילו שהם עושים את זה מעולה ויש רבים בסביבה שגם חושבים כך. כל הנ"ל דורש התנהלות יומיומית וזמן וכאמור, לרבים היה פתאום מלאן ממנו והם חיפשו מה לעשות אתו אז תפסו 2 ציפורים במכה- גם עשייה מספקת וגם הכנסה מקור חדש.

יש את אלה שניצלו את הנסיבות לצורך שינוי, אם כזה שתכננו מזמן ופחדו לבצע ואם בלית ברירה עקב ירידה משמעותית ביותר בתחום עיסוקם. את חלקם פגשתי כשנעזרו בתהליך של הכוונה תעסוקתית על-מנת להבין לאיזה כיוון הכי נכון להם לפנות. אז בחלקם לומדים עדיין ויחזרו בהמשך.

אבחונים תעסוקתיים והכוונה תעסוקתית נועדו לעזור לאדם להתמקד בתחומי עיסוק המתאימים לו ביותר הן מבחינה אישיותית והן מבחינת הצורך הפנימי שלו, מה בעצם חשוב לו בעשייתו, מה המטרה העליונה שנותנת לו מוטיבציה- זה יכול להיות רצון לעזור לאחר, להשפיע על החברה/הסביבה, צורך להיות מוכר ומפורסם, יש מי שהצלחה כלכלית היא זו שתעניק לו תחושת ערך, וכד'. כאשר אנו עוסקים בתחום המתאים לאישיותנו והנותן מענה לצורך העמוק שלנו, סיכויי ההצלחה שלנו גבוהים יותר, קל לנו להתחבר לעשייה, אנחנו נהנים ממנה, יש לנו מוטיבציה להתמודדות גם כאשר אנו נתקלים בקשיים למיניהם, ועקב כך חשים סיפוק, שביעות רצון ותחושת ערך.

אבחון גרפולוגי נעזר בתמונת האישיות כדי להתאים את העיסוק לאדם, ולא להפך כפי שקורה פעמים רבות בחיים. באמצעותה ניתן להבין מהי סביבת העבודה הנכונה עבורו, מהו אופי העבודה המתאים לו, אילו תחומים והשגים משמעותיים עבורו, אלו התמודדויות יפתחו ויעצימו אותו. ואז לבחור מבין מאות ואלפי תחומי העיסוק הקיימים את אלו שנותנים מענה לכל הנ"ל. תהליך זה מאפשר תחושת הגשמה עצמית ומשמעות ועקב כך משפר את הערך העצמי ורמת שביעות הרצון והאושר.