אז למען כל מי ששוקל הסבה מקצועית, פורטת פה את דרישות הביצוע, חלק מהפרמטרים בכתב שכדאי לשים אליהם לב בזמן הזיוף –
תנועה – האם היא מהירה או דווקא איטית, משוחררת או עצורה, מיימינה או לחילופין משמאילה, מה אופיה וכיוונה.
לחץ כתיבה – חזק, חלש, בינוני, עקבי או משתנה
זוויות וקשתות – מה אופי הכתב, האם הנטייה היא לעגל את הפינות והזוויות, או להפך דווקא – לזוות (מלשון זווית) את הקווים העגולים שבאותיות.
גודל – קטן, גדול, בינוני…. עקבי או משתנה בין המלים, קונוס גדל או קטן, כלומר האם הוא משתנה בתוך המילה עצמה.
פרופורציות- אורך-רוחב של האותיות ושל החתימה כולה.
חילולים וקטיעות בקו – האם הקו רציף או שניתן לגלות בו הפסקות לא רצוניות, או אולי "רק" חילולים, כלומר מקומות בהם יש מעין חור בין שני צדי הקו.
סיום הקו- חד? קטום? מתמשך או פתאומי?
תחילת הקו – מיידית או שיש עיכובון קטן לפני שיוצאים לדרך להמשך הקו.
איכות הקו – חם/קר, כמו במשחק הילדים אבל במשמעות אחרת.
נקודות עצירה/כתמי כתיבה – למעשה הכתמים נובעים מהעצירה הלא מודעת, ננו/מיקרו/מילי – שנייה שיוצרת כתם שלפעמים ניתן לראות רק אם מחפשים אותו.
עיצוב האותיות כולל תוספות והחסרות- טוב, זה כמובן דורש את ידיעת השפה בה כתוב הטקסט, לכל שפה יש צורה תקנית לאותיות, ולכל כותב יש את האופן בו הוא רושם את האות, שיכול להיות שונה מהתקני. למעשה לרוב הוא שונה, וכאן נבדוק באיזה אופן, עד כמה ייחודי, עד כמה קריא, האם גם ילד שעדיין לא יודע לקרוא בשטף יוכל לזהות את האות, האם גם אני אוכל לזהות אותה כשהיא לא כחלק ממילה, האם היא יכולה להתפרש כמס' אותיות, כלומר הצורה שלה לא לחלוטין מובהקת לאות מסויימת.
ניפוח, ענבלים, צלצלים, קרסים- כל מיני תוספות לצורה התקנית של האות, עד כמה הם נוכחים ומאפילים על האות עצמה, האם פוגעים בקריאותה, באיזה אותיות הם מופיעים ובאיזו תדירות.
היימנה/השמאלה – הוזכרו כחלק מהתנועה, האם מושכת לכיוון הכתיבה או דווקא מנוגדת לה, כאילו מושכת אחורה.
איכות הקו- דק/עבה/בריא או חולני משהו.
חיבור אותיות- יש שפות שהחיבור הוא הטבעי בהן, ואילו בעברית למשל תקני דווקא להפריד אותיות. ובכ"ז, יש מי שכותב בעברית מחוברת ויש מי שכותב באנגלית מופרדת.
מהירות כתיבה – האם הכותב נוטה לרוץ קדימה או דווקא לוקח את הזמן באיזי.
ועוד היד נטויה. כלומר, יש עוד סימנים גרפולוגים רבים שיש לשים אליהם לב.