
מגמות בשוק העבודה – שנה אחרי
ממש לפני שנה כתבתי פה מאמר וגם העברתי הרצאה בכנס גרפולוגיה על מגמות בשוק העבודה בעקבות הקורונה. בנוסף על הכוונה
חלקם על כתב היד והגרפולוגיה עצמם
ואחרים על תובנות, מודעות ותהליכי בחירה ושינוי, המתאפשרים לנו בין היתר באמצעות אבחון אישיותי והכוונה.
ממש לפני שנה כתבתי פה מאמר וגם העברתי הרצאה בכנס גרפולוגיה על מגמות בשוק העבודה בעקבות הקורונה. בנוסף על הכוונה
כשלא טוב לנו בעבודה, התסכול חוזר אתנו הביתה. כשלא טוב לנו בבית, הבאסה הולכת אתנו לעבודה. דינאמיקה שכזאת. אז האידיאל
בשנים האחרונות יצא לי לשים לב ל-2 סוגים של כותבים, לרוב בדיגיטל ולאו דווקא בכתב יד. חלקם כאלו שכותבים הודעות
"קודם תלמדי משהו שיפרנס אותך". מכירים את הגישה הזאת? יש מקצועות בתרבות שלנו שנחשבים מפרנסים ואילו אחרים נועדו להיות תחביבים
שימת הלב לתכונה הזו שנקראת סבלנות לתהליך עלתה למודעות שלי ביתר שאת בשנים האחרונות סביב כל מיני עניינים אישיים. תמיד
עבודה בשטח או במשרד? בצוות או סוליסטית? התנהלות אינטנסיבית או דווקא יותר באיזי? מגוונת או שגרתית במהותה? כזו שיש בה
עיצוב חתימה מגיל צעיר ילדים קולטים את העובדה שהחתימה היא סוג של say, משהו שהמבוגרים נותנים לו משמעות רבה, ובהתאם
משבר vs התפתחות נהוג לומר על כל מיני שינויים מהותיים בחיי אנשים בעשור החמישי לחייהם שהם נובעים ממשבר גיל ה-40.
רקע קל טוב, אני הרי גרפולוגית שעוסקת בשני תחומים- גרפולוגית תעסוקתית – הכוונה תעסוקתית באמצעות אבחון גרפולוגי גרפולוגית משפטית – מתן
אתחיל ממענה לתהייה שאני שומעת מדי פעם- איך המושג גרפולוגיה בכלל קשור למילה משפטית, כלומר לבית המשפט. הרי בית המשפט
עוד קצת אודותיי….
אני דעתנית מטבעי, מאז ומתמיד הייתי, ואני אוהבת מלים. לקרוא וגם לכתוב.
המאמרים הם המקום למחשבות הרבות שיש לי בנושאים שונים, איכשהו רובן קשורות לנפש, לחיבורים מעניינים שאני רואה בין תחומי חיים, לדעות שלי, לאופן ההסתכלות שלי על אירועים בחיינו, אם הפרטיים ואם חברתיים וכלליים יותר.